קבוצת קידום בע"מ נ' הירש

החלטה

(התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב)

התובעת הגישה כנגד הנתבע בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה, בקשה לביצוע תביעה בסכום קצוב ע"ס 511.15 ₪.

לפי הנטען בכתב התביעה, נרשם הנתבע לקורס פסיכומטרי מטעם התובעת והתחייב לשלם 2,250 ₪. הנתבע נותר חייב לתובעת סך 480 ₪ אשר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מגיעים לסכום התביעה. לכתב התביעה צורף הסכם הרשמה חתום ע"י הנתבע מיום 3.3.2010 וכן צוין כי הנתבע שילם את שכר הלימוד בשקים.

הנתבע לא מכחיש כי חתם והתחייב כפי האמור בהסכם עם התובעת, אך הוא טוען להגנתו כי לא קיבל שום מידע מתיק ההוצאה לפועל על כך שנפתח תיק, וכי התובעת גבתה סכומים שונים בכרטיס האשראי, אשר פרטיה היו מעסקה אחרת וזאת ללא הרשאה.

עוד הוא טוען כי לא קיבל שום שירות מהתובעת תמורת ההמחאות שהיא מחזיקה בידה, לא שיעורים פרונטאליים ולא חומרי לימוד וכי נהגה ברשלנות בכל הנוגע לשירותים שהיא התחייבה ללקוחותיה.

טענות אלו טען המבקש בתצהיר ואולם בנוסף לכך צירף שלושה עמודים מודפסים שלא אומתו בתצהיר כנדרש.

ככל שהדבר נוגע לאמור בתצהיר, הרי שמדובר בטענת הגנה בלתי מפורטת שכן הנתבע לא מפרט כנדרש את טענתו כי לא קיבל שום שירות מהתובעת וטענתו הינה כללית וסתמית. גם טענתו כי התובעת נהגה ברשלנות נטענה באופן סתמי וללא כל פירוט. כידוע, בית המשפט יתחשב רק בנימוקי הגנה שפורטו בתצהיר ערוך כדין, ונימוקים אחרים, שלא בא זכרם בתצהיר, אפילו פורטו בבקשה עצמה, לא יתחשב בהם בית המשפט. לא למותר לציין כי לצורך מתן רשות להתגונן על המבקש לפרט את הגנתו כדבעי ולא להסתפק בטענות כלליות וסתמיות.

ביחס לטענה כי החברה גבתה סכומים שונים בכרטיס האשראי של הנתבע, שפרטיו היו בידיה מעסקה אחרת, הרי שמדובר בעילת תביעה עצמאית שיש לנתבע כלפי התובעת וככל שהוא סבור שאכן התובעת פעלה שלא כדין, עליו להגיש תביעה נפרדת ואין לכרוך טענה זו עם התביעה הנוכחית, ומה גם שהתובע כלל לא פירט מהם הסכומים שנגבו לטענתו שלא כדין.

בהתאם להסכם עליו חתום הנתבע, היה עליו להגיש הודעה בכתב ואולם בחקירה הנגדית הסתבר כי הנתבע לא שלח כל הודעה בכתב, אלא ציין רק שהיו שיחות במשרדי התובעת. הנתבע לא הראה כלל כי שלח הודעה בכתב כפי הנדרש בהסכם.

לפי הוראות חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, תשס"ט-2008, רשאי התלמיד לבטל לימודיו ללא דמי ביטול אם הודיע על כך עד 30 יום לפני תחילת הלימודים, וממועד זה ועד תחילת הלימודים דמי ביטול בשיעור שלא יותר מ – 10% משכר הלימוד הכולל. אם באה הודעת הביטול מתחילת מועד הלימודים ועד תום שליש מהמפגשים בקורס, לא יעלו דמי הביטול על סך 40% משכר הלימוד הכולל. הנתבע השיב כי ביקש לבטל את הקורס לאחר המפגש השני, ועל כן היה עליו לשלם דמי ביטול בשיעור 40%. מאחר ומחיר הקורס היה 2,250 ₪, הרי שדמי הביטול שמותר לגבות הם 900 ₪. ואילו תביעה זו הינה על סך קרן של 480 ₪ דהיינו פחות מהמותר לפי החוק. אכן, לפי סעיף 8(ב) לאותו החוק ניתן לבטל את הרישום לקורס ולקבל החזר מלא אם התלמיד ביטל את השתתפותו בנסיבות שלא היה ניתן לצפותן מראש, לרבות עקב בעיות בריאותיות, בעיות אישיות חריגות ובעיות משפחתיות חריגות, אולם הנתבע לא הוכיח כי כך אכן קרה.

טענות הנתבע להפרה מצד הנתבעת הינן טענות כלליות ובלתי מפורטות, ובמצטרף למה שנאמר לעיל, לא מצאתי כי הנתבע עמד בנטל המצדיק מתן רשות להתגונן. מכאן שגם מתייתר הצורך לדון בבקשה להארכת מועד.

לפיכך, אני דוחה את ההתנגדות, מורה על שפעול הליכי הוצל"פ בתיק 2606220116 וכן מחייב את הנתבע בהוצאות בסך 500 ₪.

ניתנה היום, ט' סיון תשע"ב, 30 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: